הנה הגענו אל חדר הילדים, בדיוק בזמן, כעת כשכל הבית שלנו נראה כמו חדר ילדים אחד גדול…

יש לא מעט אנשים שזקוקים לנשימה עמוקה לפני שהם ניגשים לטפל בחדר הילדים שלהם, וכנראה שלא סתם. זהו אחד ה-אתגרים שיש לנו בבית. הרי תחשבו על זה; מדובר בחדר היחיד בבית, שמשמש להרבה פונקציות בו־זמנית; גם לשינה, גם ללמידה, לבידור/משחק, להלבשה, אירוח חברים וגם לאחסון. ולכל זה תוסיפו, שכל העסק הזה נעשה על־ידי ילדים.. 

אמנם, בתכנון נכון מראש אפשר לצמצם חלק מהפונקציות האלה. למשל, להוציא את המשחקים מהחדר וליצור בנפרד חדר משחקים, או ליצור פינת למידה הכוללת שולחן עבודה, ספריה וארונות לאחסון חומרי הלימוד בחלל אחר בבית. אבל כאן ננסה להתמקד במצב נתון, ואיך ניתן להפוך את החדר הזה לכמה שיותר מסודר ונעים, רגוע וקל לארגון.

ושוב, בטח לא תופתעו לגלות, שיישום כללי הזהב, שהצענו בעבר, עובדים גם כאן – אם רק מיישמים אותם נכון. אלה הכללים הבסיסיים שלי, לצורך ארגון של כל חלל באשר הוא, גם בחדר הילדים. אה, ולפני שנתחיל, עוד הערה אחת טכנית: בעניין הזה, יש לי דווקא הרבה מה להגיד. לכן, וכדי שלא להלאות, אחלק הפעם את הפוסט לשני חלקים.

קבלו את חלק א' לחדר ילדים מאורגן:

א. סינון, סינון ועוד פעם סינון:

הקצב שבו החדר הספיציפי הזה מתמלא בחפצים, הוא באמת מטורף. מתנות מסבא וסבתא, הפתעות מיום הולדת, כל היצירות שהגננות שולחות ביום שישי, המינאטורות שמצורפות לביצי הפתעה, וזו רק ההתחלה. אי אפשר להכיל את כל אלה בחדר, חייבים לסנן ולהוציא.

1. משחקים – התחילו עם משחקים שאין להם את כל החלקים. אם אי אפשר לשחק אותם, פשוט זירקו אותם לפח. אני לא יודעת למי חשבתם למסור אותם, אבל כנראה שגם להם לא יהיה מה לעשות עם המשחקים האלה. ואל תדאגו, הילדים אפילו לא ישימו לב.

הילדים שלכם גדלו, ויש משחקים שכבר לא מתאימים להם? משתתפת בשמחתכם! אם המשחקים איכותיים ובמצב מצוין, אפשר להעביר אותם לתחנות טיפת חלב, לגני ילדים או לנקודות איסוף של מוצרי יד־שניה או צדקה. יש לא מעט ארגונים שישמחו לקבל אותם.

משחקים שהילדים לא נגעו בהם כבר כמה חודשים – לא משנה כמה זכרונות שהם מעוררים בכם, כמה יקרים הם היו, ואם אתם מאוד אוהבים אותם – כנראה שהילדים פחות מתחברים אליהם, וזה הזמן להעביר אותם הלאה. אגב, אם הארגון הזה מעורר בילדים שלכם געגוע למשחק זה או אחר, ורצון לחזור לשחק בו, אדרבא, תנו להם. אבל עקבו וראו מה קורה עם המשחק הזה בהמשך. אם שוב לא משחקים בו – כראה שהגיע הזמן להיפרד ממנו יפה.

2. ספרים, גבירותי, ספרים – אני יודעת שיש כאלה שיהיה להם קשה להם עם מה שאני הולכת לכתוב כאן, אבל… Wait for it.. גם מספרים מותר להיפרד. ספרים שלא מותאמים יותר מבחינת גיל, ספרים שלא מתחברים אליהם, ספרים שאיכשהו הילדים לא קראו/לא הקראתם אף פעם, וכנראה שגם לא יקראו/תקריאו – אימרו להם יפה שלום.
אני משאירה ספרים כאלה בספריית הרחוב, שנמצאת ליד הבית שלי, ושמחה מאוד שיש אנשים אחרים שמוצאים בהם שימוש. עם זאת, לילדים יש נטייה לחזור אל המוכר והאהוב, ופעמים הם רוצים שמדי ערב נקריא להם – או שהם קוראים בעצמם – את אותם הספרים שוב ושוב. את אלה כמובן תשמרו. אני מדברת על ספרים שאין בהם שימש.
ועוד טיפ, בהקשר קצת אחר: אם יש לכם ספרים שאמנם הילדים לא נחשפו אליהם, אבל חשוב לכם שזה יקרה, ניתן לתלות בחדר שלהם מדף תצוגה של ספרים, ומדי תקופה להחליף את הספרים המוצגים בו.

ב. שיתוף הילדים בתהליך:

אני באמת מאמינה שהילדים צריכים להיות שותפים לתהליך הזה של ארגון החדר שלהם בכלל, וסינון החפצים באופן ספציפי. ראשית, למרות התחושה שלנו שהכל קשור אלינו, בסוף זה החדר שלהם, ויש לכבד אותם ולשתף אותם בתהליך. מעבר לזה, יש בזה ערך חינוכי המלמד אותם על צריכה נכונה ולקיחת אחריות. לפעמים נראה לנו שהילדים לא יהיו מוכנים לוותר על שום דבר, אבל חוץ מילדים בעלי אופי אגרני במיוחד, המציאות מראה אחרת – שאולי אנחנו ההורים קצת יותר אגרנים מהם. הילדים שלנו יודעים היטב מה הם צריכים, מה מעניין אותם, ומי יודע – אולי זה יגרום להם לחשוב פעם נוספת לפני שהם מתעקשים דווקא על הארטיק+ההפתעה הטרנדית של הקיץ הקרוב.